שאלות של מעשנים

האם כדאי להפסיק לעשן עם תכשירים "טבעיים"?

ממש לא, אין צורך ולא סיבה הגיונית מדוע לצרוך חומרים מסוגים כאלה ואחרים כדי להשתחרר ממחשבות מגבילות שהן המקור לקושי שעומד מאחורי התלות. השינוי היחיד שצריך לקרות כדי שהעישון יהפוך לא רלוונטי הוא להפסיק לראות בו פתרון נכון ומועיל, לא בהתמודדות עם דילמות וקושי רגשי וגם לא כאמצעי הנאה או בילוי.

נכון, ישנם לא מעט מוצרים, בניהם תרופות מרשם ותכשירים אחרים "טבעיים" שהיצרנים והמשווקים שלהם טוענים לסגולות כאלה ואחרות, אבל גם אז מדובר בפתרון חיצוני ולא בתהליך שפועל "מבפנים כלפי חוץ". הפסקת עישון כתוצאה משכנוע עצמי או מניפולציה לעולם תישאר כתעלומה כמה זמן באמת תחזיק מעמד כי היא לא פתרה את מקור הקושי הרגשי שעמד מאחורי הדחף לעשן.

הדרך הטובה ביותר שבאמת עובדת היא להפסיק להתייחס לסיגריות בכזו רצינות כאילו באמת שהגוף אינו יכול בלעדיהן. הגוף שלך ושלי ושל כולנו לא נולד עם צורך לחומרים המזיקים שיש בסיגריות ולא לאף חומר כימי אחר, להיפך, הגוף מאותת כל פעם שהוא נאלץ להתמודד עם נזק שנגרם לו ומגיב על כך בשינויים כאלה ואחרים שגורמים להרגשה רעה, לכאב ואפילו למחלה של ממש.

הדרך הטובה ביותר שתפתור את בעיית ההתמכרות לעישון לתמיד היא להתחיל לחשוב בכיוון חדש, איך לטפח את הגוף, לחזק את האמונה הפנימית ביכולת השליטה על החיים ובכוח לחולל שינוי.

אין טעם להילחם בדחף לעשן ולא להתכונן לתקופה קשה, מחשבות כאלה יוצרות מתח ועומס רגשי מיותר שרק מפריע לשינוי התפיסתי להתרחש. דרך נפלאה ופשוטה להשיג הקלה ממחשבות מטרידות ושליליות היא לתרגל מדיטציה קצרה, סוג של נשימה מודעת ולהקדיש זמן למחשבה וכתיבת הדברים שהייתם רוצים להשיג בתקופה הקרובה והרחוקה ולדברים שחשוב לכם להתקדם בהם. כדאי לערוך מעין חוזה עם עצמכם שמהרגע הזה לעולם לא תעשי משהו שיגביל אתכם מלממש את הפוטנציאל. נכון אלו רק מילים אבל יש בהם עוצמה ואם מתייחסים לדברים ברצינות השינוי מתרחש ומשפיע באופן כזה שהוא מנטרל את התלות הרגשית ומכאן כל מה שנותר הוא להתמיד ולאמץ אח הרגלי החשיבה החדשה כדרך חיים.

הפסקתי לעשן ואני וההרגשה היא של קושי לנשום ופחד מהרעה במצב הבריאותי

הפסקתי לעשן לפני כמה שבועות בכוחות עצמי אני חווה קושי בנשימה ובבדיקה רפואית שעשיתי לא נמצא משהו שאינו תקין אבל אני מוטרדת ולא יודעת מה לעשות.

התייחסות: הפכת לאדם חופשי מתלות שליוותה אותך במשך זמן רב מאוד ואין ספק שקיבלת החלטה נכונה שמטרתה הייתה לשפר את איכות חייך, את הרגשתך הכללית , את מצב הבריאות וגם לתרום לכך שהחלטותיך מכאן ואילך יהיו טובים ומדויקים יותר בכל תחומי החיים וזו סיבה גדולה מאוד לשמוח ולא לדאגה. יחד עם זאת החשש שלך לגמרי מובן היות ואת חווה שינויים פיסיולוגיים שיש אשר נוהגים לכנותם "תופעות לוואי". חשוב להבין שהגוף שלך והנפש שלך לומדים להסתגל למצב חיים שלא היה מוכר להם הרבה זמן, אבל לא בכלל ( הרי לא נולדת מעשנת...). מכיוון שההתמכרות לעישון אינה פיסיולוגית באמת והקושי האמיתי הוא ברובד הרגשי, הנטייה הטבעית והראשונית  בשלב המכריע של הפסקת העישון היא להטיל ספק ביכולת הטבעית של הגוף להבריא את עצמו אחרי כל כך הרבה זמן של סבל ומצוקה. דווקא, בעצם העובדה שהפסקת להכניס רעל לגופך, אפשרת לכל מערכות הגוף החיוניות שלך ביניהן הנשימה, העצבים, הדם והעיכול וגם לתפקודי המוח לקבל את החמצן שהם זקוקים לו ואת התנאים לפעול ולהיות בשיא ביכולתם.

האתגר הוא לא לתת למחשבות האלה לנצח ולהמשיך במגמה ובכיוון שהתחלת בהם וככל שהזמן יחלוף, תרגישי טוב יותר.
קשיים בנשימה או כל שינוי אחר פיסיולוגי יכול לנבוע מכל מיני סיבות ולא צריך למהר להסיק שזה בגלל "היעדר עישון", להיפך, השינויים שמתרחשים בגוף לאחר הפסקת עישון הם תמיד חיוביים ובזה אסור להטיל ספק. יחד עם זאת כמו כל אדם אחראי עם מודעות עצמית, את מכירה את עצמך ואת גופך ויודעת לזהות מתי כדאי להיוועץ עם בעל מקצוע רפואי, לשמוע עוד חו"ד או לקבל חיזוק שאת בכיוון הנכון.

הכניסי לסדר יומך כמה שינויים קלים ופשוטים שישפרו מיידית את הרגשתך וגם את תחושותיך לגבי הנשימה ובמקביל המשיכי לבחון את קצב ההתקדמות שלך. בכל מקרה הסירי מליבך חשש או מחשבה שמה בריאותך "בסכנה" בגלל שאת לא מעשנת וחזקי את עצמך עם מחשבות שקובעות חד משמעית שהעישון אף פעם לא היה משהו טוב, אין בו שום דבר טוב ולעולם לא יהיה בו ולכן קיבלת החלטה נכונה ואת נחושה להמשיך ולהעשיר את חייך בכל מה שיכול להפוך אותם לטובים יותר ואת אישיותך לבריאה וחזקה.  פעילות גופנית, אוכל בריא ומאוזן, מדיטציה או זמן להתרגעות וחיי חברה ואהבה מספקים, שיפור הרווחה הכלכלית וכל מה שאת יודעת שיעשה אותך מאושרת ויגרום לך להרגיש נמרצת וחיונית.

רבים מבין המעשנים שהחליטו לא לעשן יותר "נופלים" ברגע הראשון שהם חווים סוג של שינוי פיסיולוגי שלא מוכר להם. האבסורד הוא שכל השינויים הפיסיולוגים שמתרחשים לאחר הפסקת עישון הם חיוביים ולמרות זאת ההתמודדות עם המצב היא שגורמת למעשנים "לשכוח" את הסיבה העיקרית להחלטה שלהם להוציא את העישון מהחיים. חשוב להזכיר שוב ושוב שהעישון אינו מסייע לתחושת האושר ולא להקלה, הוא פועל בדיוק בכיוון ההפוך, לוקח מאנשים את השליטה על החיים, הופך אותם לבודדים, ומרחיק מהם את הסיכוי להגשים באמת את הפוטנציאל שבהם. 3 שבועות ללא עישון הם סימן לשינוי מדהים שעתיד בתוך ימים ספורים לתת את אותותיו ולגרום לך גם להרגשה נפלאה שבריאותך נמצאת כבר במסלול הנכון בדרך לבריאות מיטבית. בלי קשר לעובדה שהחלטת להיות לא מעשנת תמיד מומלץ לערוך בדיקות שגרתיות ולטפל מתי שצריך. 

הפסקתי לעשן בכוחות עצמי ואני מרגיש רע מאוד, מה עושים?

כל יום שעובר יותר קשה לי לשמור על ההפסקה. וקשה לי לא לחזור ולרחם על עצמי, אני לא רוצה להישבר, מה עושים?

התייחסות: שבועיים זה המון זמן ומגיע לך כבר להרגיש טוב, שעלית על דרך חדשה אבל כדי שזה יקרה עליך להשלים שינוי ברובד הרגשי. האמירה שלך שכל יום שעובר קשה לך יותר ויותר ועל הרחמים העצמיים מראה שאתה חש עדיין שוויתרת על משהו טוב, שהסיגריה עדיין נתפסת בעינך כאמצעי שחבל שאינך יכול להרשות לעצמך כעת וזה מה שצריך להשתנות.

אתה יכול לעזור לעצמך אם תזכיר לעצמך את הסיבות שהניעו אותך להחליט שאינך רוצה עוד לעשן. יעזור לך מאוד להגדיר מחדש את הדברים הטובים בעלי המשמעות שתוכל להשיג בתקופה הקרובה וגם הרחוקה, נשימה חופשית וכושר גופני טוב יותר, יותר כסף, גאווה עצמית ופרגון מהאנשים שקרובים אליך ובכלל הרגשה שאתה נמצא על מסלול חדש וחיובי שיעניק לך הרבה יותר הזדמנויות להצלחה גם אם קשה לראותן כרגע.

הפסקת עישון "אמיתית" אינה שינוי חיצוני כמו זה שמנסים לפתור אותו באמצעות תרופות וכל מיני מניפולציות ואתה בחרת בדרך הנכונה ולכן גם חשוב שתתעודד ותאמין שאתה נמצא בדיוק בשלב שממנו והלאה לעולם לא תחשוב או תרגיש שהעישון הוא אופציה, בדיוק כמו שלא תכניס לפיך רעל במודע או תקפוץ לכביש סואן כשברור לך מהן ההשלכות. כפי שאתה מבין מדובר ברגע אחד של החלטה שלרוב מתאפשר לאחר תהליך של שינוי פנימי בדרך החשיבה.  למעשה ככל שתמעיט לעסוק בקושי, לרחם על עצמך ולשקוע במחשבות מגבילות, כך הפחדים ואי הנוחות הרגשית שמלווה את הגמילה מעישון תאבד את אחיזתה.

דרך טובה להצליח בכך כי זה לא תמיד קל ופשוט זה לערוך "רשימות מלאי" של התכונות החיוביות שלך, של השאיפות שלך ושל הדרכים האפשריות להגשים את החלומות שלך הקטנים והגדולים. רצוי לשלב בין אימון המוח לחשיבה מתקדמת ובין רגיעה פנימית אז גם התוצאות מהירות מאוד. מוזיקה שאתה אוהב, תרגול מדיטציה או דמיון מודרך, תפילה וגם הליכה בחוף הים הם הזדמנות נהדרת לחיזוק פנימי וחיובי. כמו בכל תהליך של התפתחות וצמיחה החוכמה הגדולה היא להתחיל בצעד אחד ולהתמיד בכיוון.    

סיגריה אלקטרונית

שאלה: אני מעשנת כבר לא מעט שנים וחלק נכבד מהעישון הוא עישון מול המחשב, מול הטלוויזיה שלא ממש נובע מצורך גופני. ניסיתי להפסיק לבד וזה לא עזר. האם יש סיכוי בעזרתה להיגמל או להפחית את הכמות?

התייחסות: טבעה של ההתמכרות לעישון הוא הקושי לשלוט בכמות, דבר שהוא כמעט בלתי אפשרי. סיגריה אלקטרונית כמו שאר הפתרונות "החיצוניים" יכולים אמנם למלא את תפקיד הסיגריה "האמיתית" ברגעים מסוימים אבל בתוך זמן קצר קיים סיכוי גדול שהיא תהפוך לחסרת השפעה מכיוון שהיא אינה יכולה להשיג הקלה מאי הנוחות הרגשית שעומדת מאחורי הדחף לעשן.

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שהגוף מכור לחומרים המצויים בסיגריה ( הניקוטין ) כאילו שהגוף "דורש" את החומר ולא יכול בלעדיו ( האומנם?) כמובן שאין הדבר נכון וזו אמונה מוטעית. הגוף שלך כמו של כולנו אינו זקוק לחומרים מזיקים והוא מאותת על כך בכל מיני דרכים.

חלק מה "איתותים" הם אותם נזקים בריאותיים ולמרות שהם משפיעים מיד הם הופכים למטרד ומקור לדאגה רק לאחר זמן מה של עישון. נזק עיקרי אחר שקיימת נטייה להתעלם ממנו הוא הנזק המנטאלי שקשה להבחין בו ולהגדיר אותו אבל הוא קיים ואפילו משמעותי יותר מהנזק הישיר למערכות הפיסיות החיוניות.

הקושי האמיתי שעומד מאחורי הדחף הוא רגשי והוא זה שכל פעם מחדש מעורר את הצורך להשיג ממנו הקלה ומכיוון שהסיגריה "הוכחה" במשך שנים כפתרון יעיל להפיג את הקושי, היא הפכה להיות במודע או שלא במודע "דבר טוב" ואת האמונה הזו צריך לשנות וזה לא יכול לקרות באמצעות תרופות, אביזרים למיניהם , תחליפי ניקוטין או "טיפולים". זו הסיבה לכך שרוב המעשנים, התנסו יותר מפעם אחת בגמילה מעישון עד שהגיעו למסקנה שהשליטה והיכולת לא להמשיך בהרגל היא בידיהם בלבד. תוכלי לחסוך מעצמך זמן, אכזבה וכסף אם תאמיני שהכוח האמיתי נמצא אצלך ואינך זקוקה לעישון כדי לחיות חיים נפלאים מול המחשב, הטלביזיה ובכל מקום אחר. זו חשיבה מסוג חדש שמתמקדת בטיפוח עצמך ובהגשמת שאיפותייך בחיים ולא בניסיון להסתפק בעישון "קל" או מדומה כמו זה שהסיגריה האלקטרונית מאפשר.

כמה שאיפות מג'וינט

שאלה: אני בן 25 שאף פעם לא עישן סמים, נגמלתי מסיגריות לפני כמה שבועות אבל לקחתי לפני כמה ימים כמה שאיפות מג'וינט ירוק ומאז אני מרגיש במצוקה בהיי לפעמים ולפעמים עם חרדות. מה אני יכול לקחת ללא מרשם רופא או מה כדאי לי לעשות?

התייחסות: ראשית, מגיע לך כל הכבוד על ההחלטה הנבונה והאמיצה להיות לא מעשן. מכאן ואילך חייך ילכו וישתפרו ואיתם גם התופעות שתיארת ובתנאי שלא תחליף התמכרות אחת באחרת שלילית ומזיקה לא פחות. הן לסיגריות והן לחומרים אחרים מהסוג שהחלטת לצרוך השפעות שונות ומשונות על המצב הרגשי נפשי נוסף על הנזק לשאר מערכות הגוף החיוניות בטווח הארוך. למרות זאת, בסדנאות שלי אני מדגיש כבר במפגש הראשון שהסיבה שצריכה להטריד מעשנים אינה הנזק לבריאות ולא ההפסד הכספי ( שהם וודאיים ) אלא ההשפעה על האישיות שבמקום להיות פנויה לנצל הזדמנויות לצמיחה והתפתחות היא "שבויה" וחסומה מלממש את עצמה ובעצם את הפוטנציאל. בעיניים שלי, סיגריה אחת או 100 , ג'וינט כזה או אחר, נרגילה וגם אלכוהול ללא שליטה הם ביטוי לקושי רגשי לא פתור ולחסכים שהתלות מפצה עליהם בתחושת הנאה זמנית ולכן גם קשה מאוד להיחלץ ממנה בכוחות עצמיים וללא עזרה.

עצתי לך היא להחליט שלעולם לא תנסה או תתנסה במה שברור שיכול לגרום לך שוב את אותן תופעות לא נעימות שתיארת ובמקום זאת תפנה את האנרגיה והמשאבים המנטאליים והאחרים לבחון כיצד אתה יכול להגשים את עצמך באופן מלא ככל שתוכל בלי להיות לעולם נתון לאף תלות. כמו לרוב האנשים יתכן שגם אתה תמשיך פה ושם לחוות סוג של קושי רגשי אולי גם מלווה בתופעות כמו אלו שחווית וגם אז הפתרונות שתעלה על הדעת להתמודד עם המצב ולהקל על עצמך יכולים להיות הרבה אפשרויות שאף אחת מהן לא כוללת סיגריות, ג'וינט או כל חומר אחר. הליכה וכל סוג ספורט אחר, הקפדה על שתייה מרובה ותפריט בריא ומאוזן יכולים לחולל נפלאות ובמידה וגם זה לא עוזר תמיד כדאי לפנות לייעוץ מקצועי של רופא או אדם אחר שיכול לתת לך כלים נוספים לפתרון הסימפטומים של מתח וחרדות. אם אתה מעוניין, פנה אלי באופן אישי ואתן לך עוד כמה כיוונים שיכולים להועיל.

הפסקתי לעשן אבל בן זוגי לא תומך ואני חוששת להישבר

שאלה: עישנתי 15 שנה, קופסא ליום. (בערך). נכנסתי להריון והחלטתי להפסיק. זה מאוד קשה אבל החלק הקשה ביותר הוא בעלי- הוא מעולם לא עישן ושונא את ההרגל הזה שלי, ואני אומרת לו כמה שזה קשה לי ובמקום לתמוך בי או לפרגן על הצעד שעשיתי למען הבריאות שלי ושל התינוק- הוא אומר לי "אמרתי לך להפסיק קודם", "ידעת שזה יהיה קשה" ובקיצור לא ממש מחזק אותי אלא עושה לי עוד יותר חשק לסיגריה... אני לא מרגישה ממנו תמיכה בכלל. איך אני יכולה לגרום לו להבין שהגישה שלו לא נכונה ושבמקום להטיף לי הוא צריך לחזק....

התייחסות: קיבלת החלטה נכונה ואמיצה מאוד ומגיע לך את כל הפרגון בפרט מבן הזוג וטוב שפנית לקבל עצה ואני מקווה שאוכל לסייע. הקושי שאת חשה נובע מהתלות הרגשית שבמשך שנים קיבלה מענה עם העישון כאמצעי להשיג הקלה ברגעים מסיימים ומבלי ששמת לב תוך כדי הזמן בתפיסה שלך העישון תפס מקום חיובי "כפותר בעיות" וגם כהנאה או סוג של בילוי ומכאן גם הקושי הגדול "לוותר" על ההרגל בקלות. כרגע אצלך במוח מתנהל  קונפליקט פנימי, מצד אחד המודעות לנזק שבעישון במיוחד בתקופת ההיריון ומצד שני עדיין הצורך הרגשי הטבעי כל כך במיוחד בתקופה הזו שאת נמצאת בה לקבל חיזוק, עידוד ותמיכה. אם הייתי פוגש את בעלך או משוחח איתו הייתי מסביר לו שאינך אשמה בכך שלא הפסקת עד היום, היית זקוקה למניע חזק וכעת הרגשת מספיק חזקה לעשות את השינוי.

נראה שבעלך כמו רוב האנשים ( כולל מעשנים ) מתקשה להבין שמעשנים לא בוחרים לעשן באמת. אף מעשן לא החליט לשעבד את חייו לנצח ולא לשלם מחיר כל כך כבד רק כדי להשיג הקלה זמנית ולכן הרעיון שכאילו הפסקת עישון היא עניין של כוח רצון הוא מוטעה מיסודו. לך אני אומר שמגיע לך צל"ש על התובנות שיש לך להעניק לך ולתינוקך את מה שאתם זקוקים לו כדי להתפתח בדרך הטובה ביותר. כדי להשתחרר מהקושי שאת חשה עליך לשנות תפיסה ולמצוא דרך להקלה ושחרור רגשי. קחי דף ועט ורשמי לך את כל הסיבות שבגללן החלטת לא לעשן ומיד אחר כך רשמי את כל התועלות הצפויות לך ולילדך כלא מעשנת, תוסיפי ל 2 הרשימות רשימה נוספת של היעדים שהיית רוצה להשיג בתקופה הקרובה של ההיריון וזו שאחריה, שתפי את בן זוגך בכוונותיך להמשיך ולטפח את עצמך ושיש לך שאיפות נוספות להגשים. כמו ששמת לב אין עיסוק בקושי ולא בניסיון להיאבק בדחף כי זה פשוט לא עובד, ככל שנלחמים כך הדחף ממשיך להטריד אבל הקושי הזה מאבד את אחיזתו כשהמחשבות נתונות למקום חדש וחיובי, לעתיד, לצמיחה ולהתפתחות. כדי לסייע לשינוי לקרות כדאי לשלב בסדר היום או פעם בשבוע סוג של מדיטציה או הרפיה באמצעות דמיון מודרך. אם את מתגוררת באזור המרכז אני מכיר מישהי מדהימה שמתמחה בנושא שגם היא בהיריון במקרה ואין לי ספק שהתרגול הזה ישפיע מיד ויסייע לך.

ספר גמילה מעישון שלא בדיוק עוזר, מה עושים?

שאלה: קראתי לאחרונה ספר לגמילה מעישון ואף שמעתי המון פעמים הקלטה שלו ואני מרגישה שאני מבינה את העיקרון ואפילו מסכימה עם הרוב אבל עדיין קשה לי להפסיק לעשן. מה עושים?

התייחסות: מדברייך נראה שאת מתמודדת עם קושי ונמצאת בסוג של "מאבק" עם הדחף לעשן וכאן הטעות אבל גם המפתח להצלחה. אחד ממאפייני התמכרות לעישון הן מחשבות מוטעות ואשליות שמובילות להרגשה שלא ניתן לתפקד ללא העישון או שהחיים יהיו סבל בלעדיו. כמובן שאין הדבר נכון אבל קשה להשתחרר מההרגשה הזו ללא פתרון אמיתי של מה שעומד מאחורי ההתמכרות וזה כמובן קושי רגשי ולא התמכרות פיזיולוגית. ברגע שתביני שגופך לא באמת מכור לחומרים שיש בעישון והסיבה לזה שאתה עדיין מעשנת נובעת מתפיסה מוטעית שאת עדיין מחזיקה בה ביחס לעישון ( שהוא מרגיע, מהנה, מסייע בדרך כלשהי...) משהו ישתנה וגם הפחד הגדול ביותר יתחיל לאבד את אחיזתו ותרגישי שהעישון הופך לאט לאט ללא רלוונטי. נסי להתייחס לכל סיפור הגמילה מעישון מתוך סקרנות ולא כאל יעד ומטרה שאת חייבת להשיג בתוך יום יומיים או שלושה, ראי את חוסר הטעם בלהרגיש אשמה שעדיין את מעשנת היות ועשית צעד משמעותי בכיוון ואת נחושה להצליח אז מגיע לך פרגון וחיזוק. אצלי בסדנאות אני מאמן לחשוב אחרת אבל גם להרגיש. כאשר הרגשות הם חיוביים ואנשים שלמים עם עצמם ועם חייהם כל מה שהם זקוקים לו זו יד מכוונת ומישהו שניתן לסמוך עליו שיאיר בפניהם את דרך כיצד לממש יעדים ושאיפות. הרעיון הוא לאמץ דפוסי חשיבה מועילים יותר כאלה שתכליתם הוא לטפח באופן מתמיד את הנפש והגוף, במזון בריא ומזין, במחשבות חיוביות, בפעילות גופנית, ביחסים זוגיים מספקים ומסיפוק על ההרגשה הנפלאה שאת מאפשרת לעצמך בזה שאת לא תלויה באף תלות או התמכרות.

בן זוגי מעשן ולא מעוניין להפסיק לעשן וזה פוגע לנו בזוגיות, חייבת עצה

שאלה:   בן זוגי מעשן כבד וניסה כבר בכמה דרכים להפסיק לעשן אבל בחוסר הצלחה. אני הייתי מעשנת בעבר ונגמלתי לפני חצי שנה בערך, ממש חשוב לי שהוא יפסיק. אני אוהבת אותו מאוד אבל העישון לאחרונה מאוד מפריע. הרבה פעמים שוחחתי איתו על כך, הצעתי לו לקנות סיגריה אלקטרונית או איך שלא קוראים לזה, לקנות את המסטיקים שדוחים את הדחף לעשן, אבל כלום לא עוזר. אשמח לקבל עצה כיצד לנהוג כי אני מרגישה שהעישון פוגע לנו בזוגיות.

התייחסות: כמעשנת לשעבר את בטח יודעת ש"איומים" לא ממש עוזרים אלא רק מעמיקים את התסכול ואת רגש האשמה. בכל זאת ברור שהעישון מפריע לך ופוגע באיכות מערכת היחסים ובאמת שאין סיבה להרים ידיים אלא כן לעזור בדרך אחרת מאשר זו שמדגישה את הצד "השלילי" שלא מוביל לרוב לתוצאה הרצויה. הדרך שאני מציע שהוכחה באינספור פעמים לסייע לבני זוג לשנות כיוון היא לתת דוגמא אישית בניהול סדר יום ואורח חיים בריא, שמח וחיובי. הצד השני מתחיל לראות שהוא מפסיד איכות חיים ושמחה ויתחיל לחשוב בכיוון חדש על האפשרות להפסיק לעשן. כדי להשלים את התהליך, תוך כדי הזמן שחולף ( לא בכל יום :) ורצוי באווירה הכי נעימה ונינוחה האפשרית ) יש למצוא הזדמנויות לשיחה מלב אל לב על השאיפות, המטרות המשותפות והדרך האפשרית להגשים אותם ביחד וכל אחד לחוד. זו הזדמנות לבחון גם את ההתנהלות והיחס לכסף, ההוצאות וההשקעה בשיפור ההיבט הזה של החיים, אם בעבודה וחתירה לקידום או בקריירה שתהיה על מסלול של התפתחות וצמיחה חיובית. כמו ששמת לב השיחה שאני מדבר עליה אינה עוסקת בעישון אבל כן עוסקת בחיים, במימוש הפוטנציאל ומובילה בהכרח להתבוננות פנימית שמובילה גם לשינוי בדפוסי החשיבה ולבסוף גם בהתנהגות. מעשנים אינם זקוקים להטפות מוסר ולא שיאמרו להם שעישון זה מזיק, כולם יודעים זאת אבל לא יכולים להפסיק לא כי הגוף מכור לחומרים אלא כי קיים אצלם קושי רגשי לא פתור שהעישון מפצה עליו בהיותו אמצעי נוח וזמין להקלה רגשית. שינוי תפיסה, זו הדרך המוכחת והיחידה שמובילה לבחירה מודעת והחלטה לזנוח את ההרגל לעשן בשלמות רגשית ובאהבה גדולה לקראת כל הרווחים שמצפים למי שלוקח את חייו בשתי הידיים ולעולם לא מפקיר אותם "בשבי" של אף התמכרות.

גיליתי שבתי בת ה 15 התחילה לעשן ואני מאוכזבת נורא ולא יודעת מה לעשות

התייחסות: ככלל, קשה לבוא לנוער היום בטענה כאשר הוא חשוף לאינסוף גירויים ופיתויים שהעישון בהם לא בהכרח החמור דווקא ובאמת באין יד מכוונת וכאשר מבחינה רגשית קיימים חסכים, הבחירה בעישון אינה מפתיעה. את חייבת להבין קודם כל שביתך אינה חושבת במושגים שלך, היא אינה רואה את הנזק הבריאותי ( כי הוא לא מורגש ) ועבורה העישון הוא אמצעי נוח וזמין להקלה מיידית מדילמות רגשיות שכידוע לכולנו הן רבות ומגוונות בתקופת ההתבגרות. תוספי לזה את ההשפעות של תוכניות הריאליטי ושאר המבוגרים שמעשנים במיוחד כאשר הם דמויות מפתח כמו הורים או מחנכים והרי לך "מתכון" לעיצוב התפיסה שרואה בעישון למרות המודעות לסכנות, משהו חיובי שאין מה למהר ולוותר עליו, לפחות לא בשלב זה של החיים.

הדרך הטובה ביותר שאני מאמין בה להוביל להפסקת עישון לא רק אצל מבוגרים אלא גם אצל צעירים היא ע"י שינוי תפיסתי ועידוד למימוש הפוטנציאל שיוביל לבחירה מודעת ולהחלטה לא לעשן. נכון, זה דורש מאמץ מצד ההורים וזמן, אבל לבסוף המאמץ וההשקעה מוכיחים את עצמם. כדי להוביל שינוי שכזה צריך לחזק את הקשר שלך עם ביתך מתוך הבנה שאיכות הקשר ביניכן הוא הבסיס לכל. מצאי וצרי הזדמנויות לזמן איכות משותף ( סרט, הליכה, טיול, בית קפה וכד'.. ). העבירי לביתך תחושה והרגשה שאת אוהבת אותה כמו שהיא בדיוק, גם כעת כאשר את יודעת שהיא מעשנת. פרגני לה על ההצלחות שלה ועל התכונות החיוביות הבולטות, שדרי לה שאת יודעת שאת יכולה לסמוך עליה ואת גאה בה כאשר הבחירות שלה הן "בחירות טובות", בחירות שמחזקות את האישיות שלה ותורמות לתחושת האושר שלה ומקדמות אותה להיות עצמאית כלכלית ולא תלויה.

גבולות - אחרי הכול לנו ההורים יש תפקיד ואחריות להציב גבולות ולהעניק יד מכוונת לילדנו. עישון בגיל ההתבגרות צריך להיחשב להתנהגות לא לגיטימית וככזה אין לעודד אותו ולא להעניק לו תמיכה. הגבולות צריכים להיות ברורים שלא מעשנים בבית ולא קונים סיגריות. יחד עם זאת מכיוון שהעישון הוא התמכרות שקשה מאוד להשתחרר ממנה בכוחות עצמיים, צריך לפעול לשינוי הגישה באופן מדורג בנחישות אבל ברגישות. את השיחות האלה על הגבולות ומה מותר ומה אסור יש לנהל באווירה הטובה ביותר שיכולה להיות, בגובה העיניים ומתוך רצון אמיתי להקשיב מה יש לצד השני לומר. ככלל שיחות בין הורים לילדים ובמיוחד עם בני נוער צריכות להיות ממקום מכבד שמראש המטרה שלהם היא לחזק את הקשר הבינאישי, את העצמאות הכלכלית של המשפחה ולהוביל להצלחה של כל אחד מבני הבית בתחומים החשובים לו ואת כולם כצוות מנצח. נכון, צריך המון סבלנות אבל רק כך ניתן להתקדם וליהנות ממערכת יחסים בריאה שתועיל לכל הצדדים.

לסיכום חשוב להבין שהנזק הגדול בעישון בגיל ההתבגרות הוא לאישיות ולאיכות מערכת היחסים במשפחה שגם כך מורכבת ומושפעת ממאפייני גיל ההתבגרות. גם אני התחלתי לעשן בגיל צעיר מאוד ואני חושב שהעישון הוא רע מאוד והלוואי שהיה יכול להימנע מממני, אבל לי לא היה מי שיאמר לי את הדברים שאני אומר היום לילדיי ששניים מהם בני 8 ו – 13 ולכן אני בטוח שהחינוך הנכון הוא בדוגמא אישית ובעשיית דברים שמסייעים לנו להיות אנשים טובים ומאושרים יותר. כמובן שהעישון לא מוביל לא לאושר ולא להצלחה אבל מדובר בהתמכרות שהקושי שעומד מאחוריה הוא רגשי והוא זה שצריך לבוא על פתרונו, לא בכעס ולא באכזבה ובוודאי שלא באדישות וחוסר תגובה אלא באהבה, בקבלה ובעידוד בלתי פוסק למימוש הפוטנציאל.
הפסקתי לעשן אבל חשה חולשה

חולשה לאחר הפסקת עישון

שאלה: לפני שבוע בדיוק הפסקתי לעשן, אני בת 41 ומעשנת 4 קופסאות בשבוע מאז הצבא. מעולם לא הפסקתי לעשן אבל הפעם החלטתי להפסיק ואני כל כך מאמינה בכך שזה הזמן הפסיק עם התלות הלא בריאה הזו. כיומיים לאחר שהפסקתי לעשן חשתי חולשה בעבודה ונסעתי הביתה לנוח, גם יום לאחר מכן (שזה אתמול) נשארתי בבית לנוח כי הרגשתי חולשה כללית. האם זו תופעה שתואמת הפסקת עישון? והאם זה פיזי או פסיכולוגי?

התייחסות: ראשית מגיעות לך ברכות על ההחלטה שעתידה להיווכח בקרוב מאוד כאחת ההחלטות הטובות ביותר שיכולת לקבל בחיים שלך, אני אומר זאת מכיוון שאחד ממאפייני הגמילה מעישון הן מחשבות מוטעות שאולי זה לא הזמן וכל קושי עלול להתפרש ככזה שלא ניתן להתגבר עליו ולכן אולי עדיף לחזור ולעשן מאשר להתמודד וליהנות מתוצאות התהליך שהתחלת בו של צמיחה והתפתחות. לגופו של עניין, החולשה שאת מתארת יכולה לנבוע מסיבות שונות ולרוב היא חולפת מעצמה. מכיוון שהתופעה אינה מוכרת לך ניתן להניח שלא מדובר בסימפטום לבעיה רפואית אבל מה שבטוח שהחולשה לא נובעת כתוצאה ישירה מהפסקת עישון, להיפך. ככל שעוברות השעות והימים הגוף שלך מתחיל לחזור לעצמו ובעצם לתפקוד מלא ומטבי כפי שהוא נועד להיות מראש, ללא החומרים המזיקים שבסיגריה. חשבי בהיגיון, הרי לא יכול להיות שהיעדר רעל גורם למשהו רע...בכל זאת לאחר שנים של עישון הגוף והנפש זקוקים לזמן כדי שהתהליך יושלם וכל מערכות הגוף יפעלו בצורה הטובה ביותר ואת יכולה לעזור לזה לקרות עם שתית מים של כ 10-12 כוסות ביום ( לא הרבה יותר), להזין את עצמך באוכל בריא ומרענן, לצאת להליכה רגלית בחוף הים או בכל מקום אחר נעים וברמה המנטאלית זו הזדמנות להקדיש זמן להתבוננות פנימית, לפרגון עצמי על האומץ וההישג המדהים ולזיהוי כל התכונות הטובות שמייחדות אותך שאיתם תוכלי להמשיך ולהשיג תוצאות טובות יותר בכל תחומי החיים. מעשנים רבים אינם מצליחים להפסיק לעשן ומוותרים עם הקושי הראשון שהם חווים. תופעות לוואי כמו שנהוג לכנות אותם אינם סימפטום למחלה או למשהו שלא בסדר אלא "איתות" חיובי שמשהו השתנה ולזמן יש תפקיד חשוב. המלצתי לך לחשוב על השינוי כתחילתו של דף חדש בחיים להמשיך להפגין נחישות ולסמוך על הגוף שלך שיודע בדיוק מה טוב בשבילו ( עישון בטוח לא...). וכדי שתרגיש טוב יותר עם עצמך עם או בלי קשר להפסקת עישון תמיד אפשר להתייעץ עם הרופא האישי שלך לספר לו על השינוי המדהים ולשקול בדיקות דם ואחרות כדי לדעת מה את עוד יכולה לעשות כדי להוביל את גופך לבריאות מיטבית כך שתרגישי את האנרגיה הטובה וכל התחושות הנפלאות שהחיים מזמנים למי שהחליט לזנוח את ההרגל שאין בו ולו דבר אחד טוב. בהצלחה רבה.  משה רוימי

הפסקתי לעשן אבל מרגישה סחרחורות ובחילות

שאלה: אני בת 40 מעשנת 7 שנים כ-20 סיגריות ביום. לפני חודש הפסקתי לעשן בכוחות עצמי בלי שום תחליפים או תרופות . אחרי שלושה ארבע ימים התחלתי להרגיש לא טוב חולשה כללית, סחרחורת ובחילות שהלכו והתעצמו. בדיקות דם שעשיתי נמצאו תקינות אבל לפני יומיים נשברתי וחזרתי לעשן כדי להרגיש יותר טוב זה עוזר מה לעשות??. אני פשוט לא עומדת בתופעות לוואי האלה האם יתכן שחודש ימים כל כך רע לי יש לי כבר מחשבות שיש לי חלילה איזה מחלה, אבל הרופא משפחה חוזר ואומר שזאת הגמילה . אני ממש נואשת כבר כי אני לא רוצה לעשן .

התייחסות : גמילה מעישון אינה חייבת להיות קשה וגם לא כזו שכוללת תופעות לוואי שיגרמו לך "להרים ידיים" ובכל זאת הקושי שאת מתארת הוא אמיתי לגמרי עבורך ואני אנסה לעזור. ראשית למרות שחזרת לעשן ראי את מצבך כעת כטוב יותר מזה שהיה בעבר ( לפני הפסקת העישון ) מכיוון שעשית צעד בכיוון ואת נחושה להצליח ולהשיג את המטרה. אל תתייסרי ואל תשקעי ברגשות אשמה וגם אין לך סיבה אמיתית לדאגה שמה מצב בריאותך יפגע רק כי החלטת לא לעשן יותר. הקושי שאת חשה הוא רגשי והסיבה לו מקורה בקשר התפיסתי הקיים בין העישון ל"משהו טוב" שהוא גורם, הרי אמרת " נשברתי וחזרתי לעשן כדי להרגיש טוב...וזה עוזר.." כאן בדיוק הבעיה, כל עוד העישון ממשיך להיתפס כמשהו לגיטימי או טוב מתקיים קונפליקט בלתי אפשרי והוא זה שחייב להיפתר כדי שהגמילה תהיה מ" המקום הנכון" כלומר בשלמות רגשית. הדרך הנכונה שאני מאמין בה מניסיוני האישי והמקצועי היא לעצב תפיסה חדשה לא רק על העישון והגדרתו במונחים שליליים ומוחלטים ( רעל..לא מועיל בכלום...הפסד...וכד' ) אלא ואולי בעיקר להביט אל החיים בכללותם, על הדברים שהיית רוצה להגשים ואז לקבל החלטה פנימית לאמץ דרך חיים של טיפוח מתמיד. טיפוח זה אומר שמכאן , מהנקודה הזו שאת נמצאת בה את מתחילה להתייחס לגוף שלך בכבוד ולהעניק לנפש שלך כל מה שאת יכולה כדי שהיא תהיה שמחה חופשיה. בתור התחלה, חשבי על פעילות גופנית שאת עשויה לאהוב ועסקי בה, הקפידי על תזונה בריאה ומאוזנת וכבר תכנני לך ולבן זוגך "מתנה" בעלת ערך ( חופשה רומנטית למשל) והכול ללא לחץ או מאבק. זכרי שככל שתעסקי בעישון ובקושי שבו כך יקשה עליך להשתחרר ממנו וההיפך. ברגע שתרגישי מוכנה עשני את הסיגריה האחרונה שלך ומכאן המשיכי בחייך ונצלי את כל הזמן שהתפנה, הכסף והאנרגיה כדי לממש את הפוטנציאל האמיתי שבך. אם תרגישי כאב פיזי או שינוי שמעורר חשש כלשהו אל תהססי לפנות שוב לרופא ולעשות כל בדיקה שתפיג ממך את הדאגה אבל הכי חשוב שגם אותן בדיקות או בירור רפואי יתפסו אצלך כחלק מדרך החיים החדשה ובשום אופן לא כאקט שמעלה מחדש את הדילמה אם לעשן או לא. להיות לא מעשנת זה אומר שאת בחרת בחיים חופשיים , בהשקעה תמידית בעצמך ולעולם לא תעשי עוד משהו שיגביל את הפוטנציאל האמיתי שבך. אלו עקרונות ההצלחה והתובנות שעזרו לי לפני 6 שנים להפסיק לעשן ומאז אני מלמד אותם בסדנאות הגמילה שלי. ככל שאני יכול להעריך את נמצאת במקום שבו את באמת זקוקה למעט עידוד ותמיכה והעישון יהיה היסטוריה שלעולם לא תחזור. בהצלחה

רוצה מאוד להפסיק לעשן

שאלה: אני בן 34 ומעשן כ 2.5 קופסאות ביום במשך 8 שנים. אני לא מאמין במכוני גמילה. אבל ההרגל הזה שסיגלתי לעצמי פוגע לי בבריאות ובאיכות חיים. אני לפעמים לא יודע אם אני רוצה להפסיק אבל אני מעשן כבד ושכחתי כבר מה זה להריח וכו'  מה עלי לעשות?

התייחסות: אכן העישון הוא הרגל רע אבל בתפיסתי הוא רע מאוד לווא דווקא בגלל הנזק הבריאותי שהוא גורם וגם לא בגלל ההוצאה הכספית. העישון רע מכיוון שהוא חוסם את היכולת לממש את הפוטנציאל במלואו והופך אנשים "לאסירים" בעל כורחם. הבעיה הנוספת היא שהעישון לא רק שפגע במעשן עצמו אלא גם באנשים שיקרים לו ביותר. גישתי לכל הנושא של הגמילה אינה מעודדת תרופות ולא "אמצעים חיצוניים" אחרים. כמו שנהוג לומר "הכל בראש" ובאמת כך אני הפסקתי לעשן לפני 6 שנים ומאז החלטתי שזהו ייעודי המקצועי, להעביר את הידע לאחרים ולמנוע מהם אני מקווה אכזבה כתוצאה מניסיונות גמילה כושלים. ככל שהפורום מאפשר אוכל לומר לך שאתה כבר בדרך הנכונה בזה שהחלטת להיוועץ בנושא. מניסיוני אוכל לומר לך שככל שתאמן את עצמך לחשוב על עצמך במושגים חדשים ותחליט לאמץ דרך חיים של טיפוח עצמי ( עם תזונה מאוזנת ובריאה, פעילות גופנית והגשמה מקצועית), הדחף לעשן יפחת עד שיפסיק להטריד ויהיה לא רלוונטי. באופן פרדוקסאלי ככל שתמעיט לדבר על העישון ולא "תיאבק" בו ותתמקד בדברים הנפלאים שאתה שואף להשיג, הדחף לעשן ילך ויעלם. נכון זה לא תמיד קל ובאמת רוב המעשנים זקוקים לתמיכה ועזרה אבל גם אני נגמלתי לאחר 20 שנה ללא סיוע של אף אחד ולכן זה אפשרי. אני מאמין שהדרך שבה נעשים הדברים חשובה לא פחות מהתוצאה כי רק כך תוכל להרגיש שלמות עם התהליך והוא יסמן עבורך באמת שינוי ודף חדש ולא רק על משהו זמני. עצתי לך להמשיך ולבחון אופציות שונות לגמילה עד שתמצא את הדרך שכן תתחבר אליה ובמקביל להמשיך ולהעמיק את הידע שלך בנושא באמצעות הפורום שלנו או פורומים אחרים. ככל שתתמיד ותהיה נחוש להגשים את המטרה ותפסיק לעשן באופן אוטומטי ותשאל את עצמך שאלות, כמו למשל מדוע אתה מעשן ומה אתה יכול לעשות במקום..תיווכח שכמות הסיגריות שהיית רגיל לעשן תקטן עד לרגע שהשליטה שלך בעישון תהיה כזו שתוכל להכריז על עצמך כלא מעשן. בהצלחה
 

הפסקתי לעשן וחשה כאבים בחזה

שאלה: יש לי בעיה שמטרידה אותי מאוד, אני בת 20 מעשנת כבר 3 שנים ולפני שבועיים הפסקתי ומאז החלו לי כאבים מטרידים בחזה. אני פוחדת שזו תופעה כתוצאה מהפסקת העישון החד משמעית, הכוונה שלי היא שאולי הכאבים נובעים מהצורך לעשן,או שזה נזק מסוים כתוצאה מהעישון ורק עכשיו זה התחיל, או שזה כאב לא קשור לעישון כלל. עדיין יש לי חשק לסיגריה, ובמקרה היום יותר מתמיד, ואז החלו הכאבים. אני לא מצליחה להבין אם זה קשור..אשמח לעזרה.

התייחסות: דבר ראשון את יכולה להיות רגועה שהיעדרו של העישון בחייך רק תורם לבריאותך התקינה ולעולם לא יכול לגרום את ההיפך. הכאבים שאת מתארת יכולים לנבוע מכל מיני סיבות לרוב סיבות שלא צריכות לעורר דאגה והם חולפים מעצמם. את בחורה צעירה ובהנחה שבריאותך הכללית טובה, ההחלטה שלך לא לעשן יותר היא הגיונית ונכונה אבל חשוב שתעשה "מהמקום הנכון" כדי לא להותיר אותך עם קושי רגשי שהוא גם זה שעומד מאחורי ההתמכרות לעישון ולא פעם גם גורם לכאבים פיזיים או נפשיים. אני מתכוון לזה שתחזקי בעצמך את האמונה שהעישון לעולם לא יכול להיות חלק מהחיים מכיוון שהוא חוסם את ייצר החיים ומגביל את ההתפתחות והצמיחה, בין היתר בזה שהוא פוגע בבריאות אבל לא רק. ראי בהחלטה שלך החלטה להתחיל ולטפח את אישיותך ואת גופך כדי שיהיו תמיד בשיא יכולתם. ככל שתאמני את עצמך לחשוב במושגים האלה העישון יהפוך לא רלוונטי ולא יטריד ואם היה קונפליקט פנימי אם כדאי או לא לעשן גם הוא יעלם ואיתו כל המכאובים. כמובן שרק את מכירה את גופך הכי טוב ואם ישנם כאבים מכל סוג שהוא שאינם מרפים למרות את מקפידה על הצרכים החיוניים ואת עדיין מוטרדת מהם תמיד טוב להיוועץ עם רופא מומחה. המשיכי בדרך שבחרת, דרך של הצלחה והרווחים בו יבואו בשמחת חיים אמיתית מהיכולת לממש את הפוטנציאל שבך, מבריאות הולכת ומשתפרת, מרווחה כלכלית גדולה יותר ומהזדמנות ליהנות ממעגלים חברתיים חדשים. יישר כח ובהצלחה. בהצלחה, משה רוימי

בן הזוג שלי הפסיק לעשן ומאז הוא עצבני מאוד

שאלה: בן זוגי הפסיק לעשן לפני שבועיים ומאז הוא עצבני, אני מנסה לתמוך בו בכל דרך אפשרית אבל בימים האחרונים אני מריחה ממנו סיגריה והוא כנראה מתבייש לומר שעישן. אין לי הוכחה לזה אבל גם איני מחפשת כדי לא להוכיח אותו ולהקשות עליו יותר.  אני עצמי הפסקתי לעשן מזמן ותמיד כשהוא עישן תמיד נתתי לו הרגשה שאני מבינה כי הייתי שם ועכשיו שהוא הפסיק שמחתי מאוד כי עשה זאת מרצונו... אני מנסה להבין למה הוא מסתיר ממני האם זה קשור אלי או שזה בעיה שלו?? איך בכלל להתייחס לעניין.

התייחסות: כמעשנת לשעבר את מכירה את הקושי ולכן את גם לא "לוחצת" את בן זוגך ואולי כמו שכתבת גם לא יודעת בדיוק איך להגיב. המקרה שאת מתארת שבו בעלך הפסיק לעשן אבל עצבני מראה כי אולי הוא אמנם לא מכניס סיגריה לפה או לפחות לא בכמות דומה לזו שקודם לשינוי אבל הוא לא באמת הפסיק ועדיין קשור רגשית לסיגריות ולכן גם הוא מגיב באי שקט נפשי. בסדנאות שלי אני מלמד מעשנים לשנות את תפיסתם על העישון ומאפשר להם לחוות שינוי פנימי שמוביל בסופו של תהליך לשחרור מוחלט מהדחף. ההמלצה שלי אליך היא למצוא זמן טוב ונוח לשיחה על הנושא, לחשוב ביחד על הרווחים הצםויים לו ולכם כזוג וכמשפחה, לדבר על השאיפות שלכם ועל הכוונה שלכם להמשיך באימוץ דרך חיים בריאה ומועילה יותר שיהיו בה רק הרגלים שמקדמים אתכם ומעצימים אתכם. אפשר לקיים את השיחה הזו במהלך הליכה משותפת על חוף הים או בטבע או בכל מקום אחר שישרה על שניכם נינוחות. מה שאני מתכוון לומר הוא שמצד אחד טוב שאינך "לוחצת" במובן הזה שאת שואלת מה קרה אבל אני כן חושב שעליך לנקוט גישה אקטיבית בדרך שתוביל את בן זוגך לתובנות הנכונות בעצמו, בקצב שלו והכי חשוב בשלמות רגשית. מניסיוני האישי והמקצועי אני יכול לומר לך שהדרך הנכונה לגמילה מעישון שגם תחזיק זמן באמת ולא תהיה רק עוד התנסות היא להתחבר צעד אחר צעד לאינסטינקטים הטבעיים ולייצר החיים ששואפים תמיד להיות בהתפתחות וצמיחה. הפסקת עישון במושגים שלי היא התחלה טובה לדף חדש בחיים והגמילה יכולה להיות קלה ומהירה כאשר השינוי מורגש במובן הזה והוא חלק משינוי פנימי ובעיקר תוצאה של החלטה לטפח את הגוף ואת הנפש ולעשות רק מה שמאפשר להם ( לגוף הפיזי ולנפש ) להיות בשיא מיטבם. בסה"כ הדברים לא מסובכים והזכרתי את חלקם קודם, לפעילות הגופנית תוסיפי תזונה מאוזנת ובריאה ושמחת החיים והתוצאות יגיעו. כפי ששמת לב לא הזכרתי אפילו פעם אחת את הצד השלילי שבעישון ואני מציע לך לעשות זאת. מעשנים יודעים היטב מה הסיכונים ואין צורך להזכיר להם שוב ושוב, זה פשוט לא עוזר. הדרך לעזור לבן זוג מעשן היא להתמקד רק בצד החיובי, זה שמפתח את הזוגיות ואת האישיות של כל אחד מבני הזוג ולא להפסיק את המגמה עד ששניכם תרגישו אנשים מצליחים, חזקים ואוהבי חיים משוחררים מכל תלות ושיעבוד.

מעשן כבילוי חברתי ולא יכול להפסיק

שאלה: אני בן 22 ומעשן 5 שנים. הסיגריה בשבילי היא בילוי אבל התחילו לי תופעות לוואי של ליחה  מה שגורם לי לחשוב על הפסקת עישון. את הצורך לעשן אני מרגיש בעיקר כשאני עם חברים, בשבילי העישון הוא משהו חברתי מאשר משהו שאני חייב

התייחסות: אתה בחור צעיר והחיים לפניך, אם אתה רוצה להפסיק לעשן תתחיל בזה שתפסיק לייחס לעישון משהו חיובי. אף אחד לא באמת לסיגריה בשום מצב גם לא במצב חברתי ובוודאי לא כדי להירגע או להפיג שעמום. ההתמכרות לעישון מקורה ברבדים הרגשיים והיא נובעת מקשר תפיסתי בין העישון להקלה כביכול שהוא מעניק או במילים אחרות "להנאה" שבו. אבל האמת היא אחרת לגמרי וברגע שמבינים את הדברים אפשר להיגמל גם אחרי 40 ו 50 שנה של עישון ללא קושי שלא ניתן להתגבר עליו. התופעה שאתה מתאר של הליחה מוכרת והיא אמורה לחלוף לאחר זמן קצר מהרגע שתחליט לא לעשן יותר. ממה שאתה מתאר "כקושי חברתי" נראה לי שתוכל להתגבר עליו כך אם תצליח לראות את האבסורד שבעישון שכביכול מייצר סביבו עולם חברתי אבל בפועל מרחיק אותך מכל מה שאתה שואף אליו. הגישה שלי אולי קצת שונה ולא שגרתית ממה שהרוב מכירים אבל היא מוכיחה את עצמה ומניסיוני אני מבטיח לך שכלא מעשן תוכל להרחיב עוד יותר את חיי החברה שלך וליהנות מהם באמת מבלי להיות "חייב" לקחת פסקי זמן לעישון, לבזבז עליהם כסף, להרגיש אשמה ולחיות בדאגה מתמדת למצב הבריאות. בהצלחה, משה רוימי

 התחלתי שוב לעשן אחרי 6 שנים וכעת רוצה שוב להפסיק 

 שאלה: הפסקתי לעשן לפני 6 שנים אחרי שעישנתי 1.5 קופסאות ביום. בשנה האחרונה "גנבתי" סיגריה פה ושם אבל לא התמכרתי. אם לא הייתי מעשן שלושה ימים אז כאילו גנבת הסיגריות לא התרחשה בכלל. בתקופה האחרונה הבנתי שהתמכרתי בעצם לסגריה אחת ביום והחלטתי להפסיק אם זה לפני שזה יתגבר וגילתי שלכל הרוחות אני שוב מכור, למרות שמדובר בסיגריה ליום. כן, אני יודע ששחקתי באש והרווחתי ביושר את הסבל הצפוי לי בקרוב אבל אני שואל על סמך ניסיונך המקצועי האם יהיה לי "קל" יותר להיגמל מסיגריה אחת ביום מאשר הסיוט שהיה לי שניסיתי להיגמל משתי קופסאות?

התייחסות: אולי הפסקת לעשן לזמן מה אבל לא נגמלת באמת מהעישון. ממה שאתה מספר אני יכול למצוא לא מעט נקודות זכות שבהחלט יכולות להפוך אותך בקרוב מאוד לאדם חופשי ומאושר שאינו זקוק יותר אפילו לא לסיגריה אחת. אני מוכרח להודות שגם אני לפני 6 שנים בחודש האחרון לפני שהחלטתי להתחיל ולטפח את עצמי ולהפסיק לפגוע בגופי, הייתי מעשן סיגריה אחת ביום אבל זה לא שינה את העובדה שהרגשתי מכור כמו שאתה מרגיש ובצדק. דין סיגריה אחת כדין מאה ולכן ההחלטה שעומדת לפניך היא לא להתגבר על הדחף לעשן סיגריה אחת או לא אלא החלטה להתחיל ולחיות באמת בלי להמשיך ולשאת את הקונפליקט הפנימי שלעולם לא יניח לך ( ככה זה עם ההתמכרות לעישון ). שב עם עצמך כמה דקות והקדש זמן למחשבה על הדברים החשובים באמת בחיים שלך, אלו שעבורם תהיה מוכן לעשות הכול...כמו למשל להפגין נחישות והתמדה בכיוון החדש כך שתוכל להכריז על עצמך בזמן הקרוב ביותר "מעשן לשעבר". מעשן לשעבר במושגים שלי הוא אדם לא מעשן אבל גם אחד שלא עושה דברים אחרים שיכולים לפגוע בגופו ונפשו ( לפחות משתדל...). אני מאמין שכאשר לומדים להתמקד בדברים שממלאים אותנו באושר גדול, גם הפחד הגדול ביותר מאבד את אחיזתו והופך לפחות ופחות מטריד עד שהוא נעלם לגמרי. דרך נוספת ויעילה שיכולה לסייע לך להתגבר על הקושי הרגשי שמעורר את הדחף לעשן הוא לרשום על דף את כל הסיבות שגורמות לך לרצות לא לעשן יותר ( נזק לבריאות וליכולת לממש את הפוטנציאל, הפסד כספי, מתח ודאגה מיותרים ושאר הדברים הרעים שהעישון מביא עימו..) ומול כל אלה את הרווחים הצפויים לך כאדם חופשי מהתלות. אני בטוח שהתמודדת בחיים עם קושי גדול בהרבה מאשר הקושי אם בכלל שתידרש לו לאחר שתחליט לקחת את השליטה לידיים ולא לתת לאף יצרן סיגריות או משווק לנהל לך את החיים. בהצלחה, משה רוימי