ביום שהחלטתי לא לעשן יותר לעולם ידעתי שהפעם זה לתמיד ולא עוד ניסיון גמילה מעישון שעתיד להיכשל. כמו רוב המעשנים במשך שנים חשבתי שאין לי מספיק כל רצון בכל פעם שהבטחתי לעצמי שזו תהיה הסיגריה האחרונה, כמעט והאמנתי שנגזר עלי להיות מעשן כל חיי וכדמיינתי את העתיד התמלאתי בדאגה, אלה הרגעים הקשים שהרגשתי בהם ממש ייאוש.
הפעם זה היה שונה מכיוון שהרגשתי נפלא, הבטתי על הסיגריות והרגשתי משהו שלא הרגשתי מעולם, הם היו זרות לי, כאילו שלא היו חלק מחיי אף פעם, לא הבנתי איך יכולתי לפגוע כך בגופי, לזלזל בכל הדברים שהאמנתי בהם על הצלחה, אושר, משפחה...הבנתי שקיבלתי את החיים שלי במתנה וכעת עלי לחשוב טוב טוב על הצעד הבא ןךעשות הכל כדי שחיי יהיו משמעותיים, שכל השנים של המאמץ האישי והמשפחתי לא יהיו לשווא.
ההחלטה לעסוק בתחום הגמילה מעישון לא הייתה פשוטה, אני מחשיב את עצמי לאדם הגיוני, הגון, אחראי וייסודי ואף פעם לא חשבתי ולא פעלתי בדרך שתגרום למישהו אכזבה או שתשלה אותו במשהו שאינו נכון במטרה לגזול את כספו ולבזבז לו את הזמן.
זכרונות הילדות של הורי שהיו מעשנים ובזבזו חיים שלמים במאבק יומיומי לשרוד ולממן את הסיגריות לא הניחו לי וגם העובדה שאין דרך שפויה ואמיתית שניתן לסמוך עליה שתסייע בפתרון הקושי והמצוקה שכל המעשנים חווים ולא תנצל אותם למטרות של רווח כספי, גם כך ההוצאה על העישון היא עצומה מעבר לכל הגיון.
ככל שחקרתי בנושא הבנתי שזו חובתי לספר לאחרים שיש דרך להיחלץ מהבדידות ולהפסיק את ההפסד שההתמכרות לעישון גורמת לא רק למעשן עצמו אלא גם לכולנו כחברה. אני ומאות מעשנים נוספים שהצליחו להוציא את העישון מהחיים לאחר שחוו שינוי תודעתי בדומה לזה שאני חוותי, מוכיחים שגמילה מעישון אינה דבר קשה ולא בלתי אפשרי ובוודאי שאינו מחלה שצריך לטפל בה בתרופות או בשיטות אחרות ומוזרות או בתחליפי ניקוטין.
כל מעשן יודע "שהכל בראש" ואני נתתי למושג הזה משמעות בכך שהפכתי את תהליך הגמילה מעישון להגיוני, לחוייתי, למנוף להמשך הצלחה בחיים, לאפשרי כפי שטרם היה.
כיום לאחר תקופה ארוכה של בניה והתבססות, מכון שאיפה נחשב למוסד היחיד הרציני באמת שמעניק פתרון מושלם לבעיית ההתמכרות לעישון בקרב קהלים מגוונים. בזכות הידע שנצבר תוכנית הגמילה מעישון הפכה למדוייקת יותר, לקצרה ולחוויה מעשירה ומשנה חיים.